המרדף אחרי החיים הטובים, כמו גם ההתפכחות הכואבת מתוארים בספרו החדש של שי עמית, ברמן, באופן משכנע ומעניין. בולטת לעניין זה יכולתו של עמית, סופר צעיר בסך הכל, להימנע מליפול לבורות של סתמיות, המאפיינים כל כך ספרות העוסקת בחייהם של צעירים
דווקא כשהיה נראה, שאריק, גיבור ספרו החדש של שי עמית, “ברמן”, הגיע אל המנוחה והנחלה לה ציפה, הוא מוצא את עצמו על סיפה של תהום קיומית השוללת ממנו אתהיכולת לתפקד, פיזית ומנטלית. ניסיונותיו של אריק למצוא תשובה, לאתר את הנתיב אל מחוץ לאותה מרה שחורה אליה נקלע, מביאים אותו לסיפור אהבה שונה במהות מאלו שחווה במהלך חייו. האם האהבה היא הפתרון לחששות האקסיסטנציאליים של אריק? האם החיים אליהם שאף ואותם בנה במו ידיו הם החיים הנכונים עבורו? ספרו של שי עמית חושף לקוראים את לבטיו וחששותיו של צעיר ישראלי הנפגש עם ההצלחה ועם העולם הגדול. כמו צעירים רבים אחרים, גם אריק נקלע לחיים שסוחפים אותו ממקום למקום, מבר פריפריאלי בקיבוץ לבר יוקרתי בתל אביב, מחגיגה אוניברסאלית באמסטרדם לחיי שפע ניו יורקים. כמו צעירים ישראליים רבים גם אריק מתמודד עם חיי אהבה לא פשוטים, החל מבחורה מבוגרת ממנו, הגואלת אותו מבתוליו וכלה בבחורה מסתורית החושפת את השכבות הרבות שעטה עליו במהלך כל אותן שנים ארוכות. כמו צעירים אחרים אריק מתמודד עם קשיים מנטליים, קיומיים, כמו גם עם קשיים פיזיים המשליכים על יכולת התפקוד שלו. וכמו רבים אחרים בעולם – צעירים ומבוגרים כאחד, אריק נאלץ להתמודד עם השלכותיה של ההצלחה. עמית מציב ראי מול חייהם של גברים צעירים רבים, הפורצים את תקרת הפריפריאליות ומבקשים לעצמם את העולם הגדול. במוסר השכל לא סמוי במיוחד, מבקש עמית לקרוא לכל אותם צעירים לסדר. להעמיד בפניהם את עוצמת ההצלחה למול כאב הנפילה. את המרדף המתמשך אחרי פרסום וכסף למול חשיבותה של האהבה. במובן זה, עמית מתאר את סיפור חייהם של ישראלים צעירים רבים הנופלים וקמים חדשות לבקרים במיטות רחוקות בארצות ניכר. עמית לא יכול היה לכתוב ספר המבקש לתאר באופן אותנטי את חייו של צעיר ישראלי מבלי לעסוק באחת הסוגיות המהותיות ביותר עבור נער צעיר – והיא, מכלול החוויות המיניות – אלו הראשונות ואלו שבאות לאחר מכן. במובן זה ניתן לומר שעמית מנסה שלא להגזים. אכן, בתיאור חוויות מיניות קל לסופר (וודאי לסופר צעיר) ליפול לבורות עמוקים של תיאורים בומבסטיים על המין ומשמעותו. קשה יותר לשמור על מידה מסויימת של איפוק – איפוק הקיים במציאות – בעיקר שעה שהיד יכולה לרשום את כל מה שהמוח יכול לדמיין. ויחד עם זאת, נראה שגם עמית מעד בחלקים מסויימים, שעה שהוא מתאר את גיבור הסיפור השואל את עצמו שאלות קיומיות שעה שהוא ממתין לחוויה מינית עם בחורה. ברור שצעירים מתמודדים, מידי יום, עם שאלות קיומיות ופילוסופיות – אודות החיים, אהבה וכן, גם מין – אבל נראה קצת פחות סביר שבחור מעלה את התהיות האמורות בדיוק כשהוא נדבר עם בחורה על חוויה משותפת. ואולם, על אף האמור בטוחני, כי בחור צעיר (וגם בחורה, כמובן) שיטלו לידיהם את ספרו של עמית, יצליחו למצוא שם, לכל הפחות, פיסת אמת מעצמם. המרדף, התאוות והחשיבות המופרזת שניתנת לדברים מסוימים בגילאים מסויימים הם בבחינת מכנה משותף לצעירים רבים ברחבי העולם, וכך גם ההתפכחות מהם. העובדה שעמית לא עושה הנחות לגיבורי הספר שלו חשובה. הקלות ועיגולי פינות היו מעקרים את האמינות לה זוכות הדמויות. ויחד עם זאת, נראה כי ישנם סיפורים לא גמורים בספר, כשהבולט שבהם הוא סיפור הקשר בין איתן (המשמש מעין אח גדול) ואריק. האם הייתה זו כוונת הסופר להותיר את הסיפור עמום בעיקרו – אפשר. אולם נראה כי דווקא קשירת הקצוות הזו יכולה הייתה להיות בעלת משמעות בדרכו של אריק לפקחון. בסופו של דבר מדובר בספר טוב, המספר סיפור מעניין וקצבי על החיים ומשמעותם מזוית מעניינת. הגם כי מדובר בקורותיו של בחור צעיר נראה כי המסר הגלום בספר – זה העוסק במשמעות המרדף – יכול לדבר לקהלים רחבים, אשר עשויים להיזכר בתקופת הטיפוס שלהם במעלה החיים, ובמה שהביא אותם להתפכחות. לכתבה המלאה