אהבות אסורות
אמנון רובינשטיין. זמורה-ביתן, 283 עמ’, 89 שקלים
גיבוריו של אמנון רובינשטיין, עמליה בן נון ושאול, היא פרופסור לספרות והוא תלמיד?, מופיעים כבר בספר הסיפורים הקצרים “כניסה נפרדת” שיצא לאור לפני קצת יותר משנה. שאול, מעורער בנפשו המזדהה עם גיבורים ספרותיים, מתאהב בעמליה ולאחר מאמצים רבים כובש את לבה. היא נלחמת בדעותיה הקדומות, ומגלה שהקשר עמו מאפשר לה לגלות מיהי, מיהו אביה האמיתי וגם להתפייס עם אמה ולהתקרב אל בנה, שיחסיה עמו קרירים למדי. על אף כל הקשיים שהקשר הזה צופן בחובו, אחרי מריבה הגונה שכתוצאה ממנה הם נפרדים, חוזרים עמליה ושאול זה לזרועות זה ומתמסרים לרגשותיהם. גיבוריו של רובינשטיין מלומדים, משכילים, יודעי ספרות, היסטוריה ופרקים מחיי היישוב. את דבריהם הם פורשים ברטוריקה מפוארת, מצוות אנשים מלומדה, אבל כולם משמיעים את קולו של אביהם מולידם, המחבר, ואינם מצליחים לנכס לעצמם איפיון ספרותי אמיתי ומעניין. כתוצאה מכך, הספר הוא אוסף של הצהרות, מכתבים ומניפסטים שאליהם מצטרפים שלל להיטי הצבא הבריטי, רובם מעניינים, אבל על אף עושרו אין בו מה שיכול היה להפוך אותו ליצירה ספרותית.
ברמן
שי עמית. הוצאת שבלול, 276 עמ’, 88 שקלים
אריק, נער צעיר, עובד בבר בקיבוץ בדרום. הוא מתאהב בג’ני, הברמנית שמבוגרת ממנו בשבע שנים, אבל אחרי רומן קצר היא נוטשת אותו לאנחות. כשהוא משתחרר מהצבא הוא עובר לתל אביב, לומד משפטים ועובד בבר, פוגש המון בחורות וגם שוגל את רובן. אחר כך הוא נוסע לאמסטרדם, וגם בה הוא עובד בבר, ופוגש המון בחורות. אותו הדבר קורה גם בניו יורק. אבל שם תוקפת אותו אין אונות רגעית. הוא מתחיל לעשות את חשבון חייו, ומתרחק קצת מההוללות. הוא פוגש את אליסה, מתאהב בה והיחסים איתה משנים את חייו כליל. העלילה מתרחשת בשלושה מישורי זמן: תקופת הנעורים, חייו באמסטרדם וחייו בניו יורק. שי עמית מתאר בפירוט טכני את כל מעשיו של הגיבור, בין אם הוא מערבב קוקטיילים או שוגל בחורות. יש בזה משהו שובה לב, כי אין כמו להביט בבעל מלאכה מיומן, אבל הספר אינו אחיד ברמתו ולפעמים, בעיקר ברגעי השתדלות מביכים, מידרדר הגיבור עד כדי כתיבת אמיתות פילוסופיות רדודות על מפיות נייר בניסיון למצוא את עצמו. על כן, אינני בטוחה שהספר הזה מצליח לדאות מעל לז’אנר “שתיתי, הסנפתי, שגלתי, נגעלתי”.
המנגינה האחרונה
ניקולס ספארקס. מאנגלית: רותי ונעם אור, מודן, 353 עמ’, 88 שקלים
רוני מילר מגיעה מניו יורק לעיירה קטנה על חופה של צפון קרוליינה כדי לבלות ביחד עם אחיה את הקיץ בחברת אביהם שעזב את הבית שלוש שנים קודם לכן. רוני היא פקעת עצבים: זה שלוש שנים שהיא מסרבת לדבר עם אביה הפסנתרן שהחליט, כך היא חושבת, לוותר על משפחתו למען הקריירה שלו. הוא מתגורר בבית עלוב והעיירה נראית לה עזובה ונידחת. היא מכירה את בלייז, שזמן קצר אחר כך נזרקת מבית אמה, מכירה חבורת רחוב, ומסתבכת בצרות. על הפסנתר, שעליו ניגנה בזמנו ביחד עם אביה, היא בכלל לא מוכנה לנגן וגם אוסרת על אביה לנגן עליו. אבל בחלוף כמה שבועות, היא מכירה את ויל בלייקלי, בן לאצולת הממון המקומית שמתגלה כבחור מקסים ויפה תואר, ונדמה שהם מאוהבים. מחלתו של אביה טורפת את הקלפים באחת ומגלה לרוני את נסיבות גירושי הוריה, אמיתות חדשות על חברותה עם בלייז ובעיקר, היא מחזקת את הקשר בינה לבין אביה ומפייסת ביניהם. ניקולס ספארקס כתב מלודרמה סוחטת דמעות לבני הנעורים ואולי גם להוריהם, שרוצים לקוות שגם לילדים שעושים צרות בגיל ההתבגרות יש תקווה בנסיבות המתאימות ובעזרתן של כמה תפילות חגיגיות לאלוהים.