אישה ישראלית שלי

אני מתגעגע אליך כל כך.
אני מתגעגע אליך כל כך.

אני מתגעגע אליך כל כך. הסודות שחלקתי איתך. החספוס שליטף אותי. הכוח שכל כך חסר לי. אל תהיי כמותן. הן משחקות במסכות. לובשות מדים של פופולריות. הן נשים מפלסטיק. וכשהשמש קצת חושפת הן נמסות כמו נרות שבת. ואת אישה ישראלית. אחת כזאת שלא יודעת להיות אחרת. לפעמים את עם נשות העולם משתתפת במרוץ. זה בין הלב והרגליים, מי יתרחב ראשון. מי ייפתח אל מול מה שתבקשי לך. חיים בכאילו או חיים שיועדת לחיות. בחופשה בתאילנד ידעת את התשובה. וכאן בין נשים מנותחות הזמני הופך לקבוע. הזיוף והמותג. מסלול הריצה והגביע שתזכי בו. המדליות על מה שנראה מבחוץ אל מול התפקיד שאלוהים כבר חילק לך מזמן. אבל אין סוף לריצה והכול הוא קליפה. בסך הכול שכבה שנועדה להסתיר את הפרי החבוי. והן כמו עלים בכל שנה נושרות ומתחלפות באחרות ואת גזע שטמון באדמה עתיקה.

רציתי לספר לך על פשע שבצעתי. חשבתי שאמצא אותך רחוק. או לפחות אחת שקצת דומה לך. אבל גיליתי שכאן האהבה נצבעת בירוקים וקופידון הוא בכלל איש עסקים. אני כאן כדי לעשות אהבה. כבר מזמן גמרתי. גמרתי לזיין. ניסיתי להסביר למישהי שראיתי כפול בלילה חד פעמי שיש מילים בשפה שלי שנכתבות רק בדמותך. כנראה שהייתי שתוי, או שמא הן כולן נראות כמו שכפול. “אהבה, חכמה, אדמה, שפיות, שלווה, תקווה, אמונה, כנות, נאמנות, התחדשות, ועוד כל כך הרבה.”

“יו אר סו דראנק!” היא צחקה. אמרתי לה שאני מעדיף ללכת לישון אבל כנראה מרוב בדידות גם אני צחקתי, למרות שבפנים לא הפסקתי לבכות. אומרים שזהו צחוק הגורל איך שאדם מגלה את חייו. אני קורא לזה דמעות הבחירה השגויה. יצאתי למסע. היום אני יודע שעדיין לא הייתי מוכן לצאת אל האור. לא אז, וגם לא כל כך מהר. הבטחתי לעצמי ולעולם שבסוף המסע אהיה אדם טוב יותר. וכך גם קרה. כל צמח והדשן שלו. ושלך זו אהבת חינם. אל תשכחי את זה – אהבת חינם. האהבה הכי יקרה בעולם.

אישה עבריה. אישה ישראלית שלי, קיבלת את מה שלרובן לעולם לא יהיה. את היכולת לפזר אהבה בלי סיבה. וגם אם תתפרעי בניסיון לברוח מעצמך, בסופו של יום את תחזרי אל היסוד, אל מקורות האישה העבריה. כי את אינך גוף שבתוכו נשמה. את נשמה שחלק קטן מתוכה ניתן לראות כדי שגברים כמוני יוכלו להבחין בך במבט ראשון. ברגליים יחפות, עם סלסלת פירות טריים. בריח חגים ובטן שנושאת ברחמה חיים. את תצעדי אל האמת שלך. והוא יזיז סלעים, ינקה את האופק ויאסוף חומרים לבנות לך בית. הוא יפסל שפיות בדמותך. והילדים יינקו ממך חלב בגאווה, וימשיכו לינוק ממך חכמה בכניעה מכובדת עד יומם האחרון, הם יעריצו אותך על זה שאת – את. בלי שתשתדלי להיות אחרת. את תביני שהן כל מה שאת לא ואת היא כל מה שהן לא יבינו.

כי מה נותר לו לאדם – למצוא את השקט שלו ולהישאר רגוע גם אם הוא עדיין לא מצא אותו. ללכת בדרך החיים ולהישאר מאושר. האיש שבגר וסיים את המסע של עצמו ומוכן לצאת למסע החיים המשותף, הוא מישהו שרוצה אותך ולא אחת שלא תבין אותו. הוא יהיה מאושר ואת תראי שאת תהיי עוד יותר מאושרת, רק לעולם אל תהיי אחת אחרת.

בסופו של מסע אני יודע. אין עוד אחת כמוך. עכשיו תחזרי אחרי ותביני את משמעות המילים:

“אני אוהבת אותך.”
וואו, איך בעברית אני מרגיש שייך.
אישה ישראלית שלי.

תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *