מה חשבת לעצמך שסיפרת לו על כמה היית אמיצה עם הזוג ששאל אם את בקטע. על מה בדיוק חשבת? טוב נדבר על זה מחר, הלילה את זורמת. את לא כזאת ואת שונה מכולן, כך את חוזרת לעצמך על המנטרות מול הראי. בוחרת חוטיני מדליק רק למקרה שתתכופפי או שבטעות יבצבץ, או שלא בטעות תצטרכי לחשוף מול ההוא שאת בטוחה שקונה את הסיפורים שלך.
הסָפּר החייכן שלך או הידיד ההומו שלך עושים את העבודה יפה.
הם גם זכרים וגם מפרגנים להתנסויות מלאות הרעב שלך ללכת עד הקצה. הסקרנות שלך תוביל אותך להתחיל מהסוף, קודם כל להזדיין אחר כך לאהוב.
איזה כיף לספר לעצמך סיפורים, בעיקר לפני השינה. בבוקר תקראי לעצמך איזה פסוק מתהילים או שתשימי לך שיר שאיתו את אוהבת לפתוח את היום. השחרור שאת כל כך מתפארת בו כולא אותך בתוך עצמך אבל את עדיין לא יודעת. ואין גזירה קשה יותר מלהיות אסירה של הנפש שלך. להיות כלואה בין כל מה שרצית לדעת, לבין מה שהיום את לא בטוחה שאת שמחה שאת יודעת. ומכאן יצמח לך הייאוש ואיתו ההתפשרות על מה שבאמת רצית.
גברים רבים ידחו אותך, בעיקר אלו שבאמת תרצי. ולמה? לא כי את לא מושכת או לא חכמה, אלא כי גבר בסופו של יום מחפש מאהבת שתהפך לאימא, הרי גם הגבר שבגברים צמח וגדל להיות גבר אך ורק בתוך אישה, ואם היא רק מאהבת אז הוא לא מעוניין, ואם היא רק אימא הוא כנראה יבגוד. וזאת האמת. כי האהבה לא השתנתה כבר אלפי שנים, היא בנויה על העיקרון הפשוט – היא אף פעם לא מתה מעצמה, זה תמיד בני האדם שהורגים אותה.
זה הכול יחסי בחיים, גם תחושת הלכלוך בבוקר שאחרי, וגם המחיר המופקע של קוקאין מזוקק או גראס איכותי. אז ביחס לשאר החברות את די פרועה, וביחס לשאר המטורפים סביבך את בסך הכול ילדה סקרנית, אבל מה עם היחס לעצמך? זהו שכאן נגמרת היחסיות, יש רק אחת ממך, ולכן הבלגן במוח שלך ומצבי הרוח המתחלפים לא מאפשרים לך שקט. גם הפסיכולוג שלך יגיד לך שזה קצת חוסר שפיות לחזור על אותן פעולות ולצפות לתוצאה אחרת.
משהו שם חורק. כבר לא טוב לך אבל את עדיין ממשיכה. כי לכול פסגה גבוהה יש גם מדרון תלול שמקשה על עצירה. ושם למעלה אין הרבה אוויר, וכבר תקופה את מרגישה שאת נחנקת, ולכן את משתוללת ועושה שטויות בשביל מעט חמצן.
שיא האהבה הוא במפגש שבין אברי המין ולא להפך, ואם כל לילה נפתח אצלך בשיא, לא ברור לך שמשם נותר לך רק לרדת? לרדת במדרון התלול ולכאוב. לרדת לזכר הזקוף ולבכות.
בירידה התלולה, את תיקלטי נשים שמטפסות בדיוק כמו שטיפסת את בעצמך ואז בבת אחת תביני:
"הייתי משלמת הכול כדי להיות שוב תמימה, הייתי נותנת הכול!"
אבל אל תתני הכול. כי כל מה שרצית לדעת את כבר יודעת ואת זה לא ניתן להשיב לאחור, חוץ מדבר אחד שנותר לך ללמוד,
אישה כמו אדמה, הכול מחלחל אליה, אבל כמו אדמה יש לה גם את היכולת לחדש את עצמה.