מים של אהבה

מים של אהבה
אם רק הייתה יודעת שאלו הם מים של אהבה, אם רק הייתה שומרת את כוחה במקום להתנגד לזרם הוא היה מוביל אותה אל מקומות שמעולם לא הייתה בהם.

היא כל כך מפחדת לשחרר. כמו בתוך נהר סוחף היא אוחזת בגזע וממאנת להרפות. והמים זורמים והיא נלחמת באבנים קטנות של זכרונות שמכאיבות לה. וגדת הנהר נראית המקום הבטוח היחיד אליו היא רוצה להינצל למרות שהיא הייתה שם לבדה ולא זזה כבר שנים בגלל חיות הטרף מסביב. איך לעזאזל היא הצליחה ליפול אל תוך השיטפון? דווקא היא, שורדת שכמותה?! המחשבות המדומינות על מפל החרדות שקיים או לא קיים בהמשך גורמות לה לאבד עשתונות. אין לה אוויר. אין לה כוחות. היא עומדת למות.

אם רק הייתה יודעת שאלו הם מים של אהבה, אם רק הייתה שומרת את כוחה במקום להתנגד לזרם הוא היה מוביל אותה אל מקומות שמעולם לא הייתה בהם.

ילדה יפה ומפוחדת, בסך הכול ביקשה להביט בעצמה שוב דרך השתקפות המים אחרי שנים. אבל ככה זה אישה שורדת. מצד אחד היא עדיין בחיים, מצד שני היא כבר לא יודעת מתי אפשר להפסיק להילחם.